ארץ הדמיון (או הארץ הבדיונית) הייתה יקום כיס שאוכלסה בדמויות בדיוניות מסיפורי פנטזיה, מיתולוגיה ופולקלור מהיקום האמיתי. מקורות מסוימים אומרים שהאלים של ראנגרוק יצרו את הארץ להנאתם, אבל החלו להשתעמם ממנה ונטשו אותה למטרות אחרות. (פרוזה: חידות ותעלומות)
היסטוריה[]
המסע של הדוקטור השני בארץ הדמיון[]
הדוקטור ביקר לראשונה בארץ הדמיון בזמן התגלמותו השנייה, מיד אחרי שהביס את הדומינטורים על הכוכב דולקיס. בשביל לברוח מההתפרצות הגעשית על הכוכב, (הדומינטורים) הוא הדליק מתג חירום בטארדיס. הטארדיס נחתה בריק לבן שאוכלס אך ורק על ידי רובוטים לבנים וכוח מסתורי שחדר למוח המטיילים. הצוות חזר לטארדיס הבטוחה, שנראה כאילו התקיימה כעת בתוך ריק שחור, ״רגיל״. הטארדיס, ככל הנראה, התפוצצה, והשאירה את ג׳יימי וזואי נאחזים בקונסולת הטארדיס באמצע החלל הריק, ואת הדוקטור במרחק מספר מטרים מהם מסתובב בחלל ללא נוע, ככל הנראה, מת.
אחרי ש״התעוררו״ מהחלום, המטיילים מצאו את עצמם בעולם שנקרא ״ארץ הדמיון״, ללא הטארדיס. הרובוטים הלבנים שוב הופיעו, הפעם בתור חיילי תחזוקה. בארץ הדמיון, דמויות מיתולוגיות ובדיוניות, כמו למיואל גוליבר וחדי קרן קיבלו ביטוי פיזי, כמו גם חידות, תעלומות ומשחקי מילים. (שודד המחשבות)
ברניס סאמרפילד, באמצע משימה לפי בקשתו של השומר הלבן, פגשה את המטיילים בזמן שהם טיילו בתוך מבוך. (קומיקס: זמן ועוד זמן)
המטיילים הגיעו למערה, שם הם גילו שהארץ נשלטת בידי כוח שנקרא אדון הארץ. האדון ניסה להפוך את ג׳יימי וזואי לדמויות בדיוניות, ולהערים על הדוקטור כדי שיתפוס את מקומו בשליטה על הארץ. מחשב עתידני, אדון מוח, אילץ את אדון הארץ להיות העבד שלו.
אדון הארץ היה, למעשה, איש זקן וטוב לב, שכתב ספרי ילדים בכדור הארץ בשנת 1926 שהגיע בטעות אל ארץ הדמיון ונתפס על ידי אדון מוח. ג׳יימי וזואי ניסו להעמיס את המערכות של אדון מוח, וכך להרוס אותו ולשחרר את האדון הזקן משליטתו. ברגע שאדון מוח נהרס, כל הסביבה של ג׳יימי וזואי נעלמה והטארדיס התגשמה סביבם (שודד המחשבות) והם מצאו את עצמם שוב ביקום הרגיל. (הפלישה)
לתקופה מסוימת ייתכנה האפשרות שהמטיילים פשוט דמיינו את ארץ הדמיון.
לעומת זאת, עדויות מאוחרות יותר אומרות שהארץ הייתה פחות או יותר ״אמיתית״.
הדוקטור השני נסע מאוחר יותר שוב לארץ הדמיון בשביל לקחת את החליל ששכח שם. בארץ, הוא פגש את אדון הזמן גות׳, ששלח אותו לעזור לעצמו העתידי להביס את אומגה. (שלושת הדוקטורים, פרוזה: עתיד מושלם)