סול או השמש הייתה הכוכב המרכזי של מערכת סול, מערכת כוכבים שנמצאת במרחק של בערך עשרים ושבע אלף שנות אור מהמרכז הגלקטי של ספירלת האגוז.
היסטוריה[]
סקירה היסטורית[]
צורות חיים טבעיות התפתחו בלפחות חמישה לווינים טבעיים המקיפים את סול: נוגה (פרוזה: שיר ערש מנוגה), הכוכבים התאומים כדור הארץ ומונדאס (הכוכב העשירי), מאדים (לוחמי הקרח), וכוכב חמש (צלמו של הפהנדל). נוגה גם הכיל תנאי מחייה אפשריים בשלב מוקדם מאוד של ההיסטוריה שלו (פרוזה: שיר ערש מנוגה).
בערך ב-12,000,000 לפני הספירה, אדוני הזמן מיקמו את כוכב חמש בלולאת זמן, במטרה להרוס אותו. הפהנדל, שהגיעו מכוכב חמש אותו אדוני הזמן ניסו להרוס, הרסו את החיים על מאדים בדרכם לכדור הארץ (צלמו של הפהנדל).
באמצע המאה ה-20, בני האדם של כדור הארץ החלו לחקור את מערכת השמש שלהם בעזרת חלליות חיישניות, ומאוחר יותר, גם במשימות מאוישות בבני אדם. הירח היה גרם השמים הראשון במערכת סול שבוקר על ידי בני אדם - לפחות על פי המקורות ההיסטוריים הציבוריים (מצמוץ, ועוד). מאוחר יותר, בני האדם הגיעו גם למאדים (שגרירי המוות, מימי המאדים) ולכוכבים אחרים במערכת השמש.
בשנת 2009, כדור הארץ מוקם מחדש במפל המדוזה על ידי הדאלקים. נראה שלמיקום החדש של כדור הארץ לא הייתה השפעה ארוכת-טווח על מערכת סול; אפילו הירח של כדור הארץ נשאר במקומו התקין עד שהדוקטור העשירי החזיר את כדור הארץ למקומו (כדור הארץ הגנוב/סוף המסע). התוצאה הסופית של התקרית הייתה שכעת, הרוב המוחלט של אוכלוסיית כדור הארץ יודע על קיומם של חיים חוצניים (ילדי כדור הארץ: היום הראשון, ועוד), מה שגרם להתערבותו המוגברת של המין האנושי בעניינים חלליים גלקטיים מהמאה ה-21 ואילך (פלישת חג המולד, הכל משתנה).
בערך בשנת 2089, סוזי פונטאנה ברוק, נכדתה של אדלייד ברוק, ניווטה את החללית בעלת מהירות-האור הראשונה לכוכב פרוקסימה סנטורי. זמן קצר לאחר מכן, בני אדם החלו להתיישב במערכות שמש אחרות (מימי המאדים).
מדענים אנושיים חזו שלהבות סולאריות יכלו את עולם הבית שלהם, כדור הארץ, ופתחו בצעדים מוגברים כדי להתחמק מזה. בסופו של דבר, הם עזבו את כדור הארץ בספינות, וביניהן גם ספינת הממלכה המאוחדת (המפלצת שמתחת). למרות שהתאריכים לא ידועים, ייתכן שתחנת החלל נרווה נבנתה בתור מקום מפלט לבני אדם ויצורים נוספים בהקפאה קריוגנית (התיבה בחלל).
זמן קצר לפני שנת 4000, מאוויק צ'אן אימץ את התפקיד של השומר של מערכת השמש. בני הברית הסודיים של צ'אן, הדאלקים, ניסו לכבוש בעזרתו את מערכת סול (תוכנית העל של הדאלקים).
בסביבות שנת 2,000,000, אדוני הזמן העבירו את כל מערכת השמש בעזרת במגנטרון (הכוכב המסתורי).
במגזר ה-57 בזמן, אחרוני בני האדם בכדור הארץ עזבו את הכוכב, בגלל התרחיש האפשרי בו הכוכב ישאב אל תוך השמש. הם הגיעו לכוכבים כמו רפוסיס II ופרוניטוס (התיבה, פרוניטוס). כדור הארץ, עכשיו לא מיושב כלל, שומר על ידי האמון הלאומי ובמשך מיליוני השנים הבאות, הפך שוב ל'כדור ארץ קלאסי', לפני שהוא נהרס סופית על ידי התרחבות השמש בשנת 5.5/תפוח/26 (סוף העולם).
באים והולכים[]
במהלך הזמן בו הסילוריאנים ושדי הים שלטו בכדור הארץ, כוכב נודד התקרב לסביבת הכוכב שלהם (דוקטור הו והסילוריאנים). הדוקטור השלישי סיפר לסילוריאנים שבמקום להתרסק בכדור הארץ, הוא הפך להיות הירח שלו.
מונדאס, שבמקור היה באותו מרחק מסול כמו כדור הארץ, עזב את מסלולו ונדד החוצה ממערכת השמש. בעזרת הסייברמנים, הוא חזר למסלולו המקורי בשנת 1986 (הכוכב העשירי).
בשנת 2009, כוכב הבית של אדוני הזמן, גאליפריי, הופיע בשמי כדור הארץ לזמן קצר, לפני שהוחזר בחזרה למקומו התקין (סוף הזמן).
הפלנטואיד או הירח של ווגה נכנס למערכת השמש, זמן קצר אחרי הבנייה של משואת נרווה (נקמתם של הסייברמנים).
בערך בשנת 5000, הדוקטור הרביעי הרס את ירחו של שבתאי, טיטאן, במטרה להרוס את יישוב הנחיל (האויב הבלתי נראה).
כפי שצוין למעלה, כדור הארץ מוקם במקומות שונים ממיקומו המקורי לפחות פעמיים, אך במהרה או בסופו של דבר, חזר למיקומו המקורי (הכוכב המסתורי, כדור הארץ הגנוב).
השפעה תרבותית ודתית[]
בשנת 100,000 לפני הספירה, שבט של אנשי מערות סגדו לסול בתור אל בשם אורב (ילדה לא ארצית).
במקסיקו של המאה ה-15, ליום בו התרחש ליקוי חמה הוקנה ערך דתי חשוב (האצטקים).